חרות על הלוחות – חתימת יד קדשו של "מרא דארעא דישראל" רבינו השל"ה הקדוש על גבי שער השו"ת מהר"ם גאלנטי, ונציה שס"ח, מהדורה ראשונה.
בדף השער מתנוססת הקדשתו האישית וחתימתו של איש האלוקים רבינו ישעיה הלוי סג"ל הורוויץ – השל"ה הקדוש:
"מאת ה' היתה לי נא' ישעי' בן לאא"מ מהר"ר אברהם סגל זלה"ה הורווייץ".
זה נוסח חתימתו המדוייק במכתביו ובהסכמותיו וכן באוטוגרפים הבודדים הידועים ממנו. עוד יש לציין שבחתימותיו ששרדו עד לימינו אופן חתימתו את שם משפחתו הוא "הורווייץ" עם שני יודים, כחתימתו בספר שלפנינו. כמו כן השורה "מאת ה' היתה לי" כתובה על ספרים נוספים ששרדו מאוצר ספריו.
החיד"א מתפאר בספרו "שם הגדולים":
"ויש אצלי חתימת ידו הקדושה".
רבינו ישעיה הלוי סגל הורוויץ (שי"ח/ש"כ/ש"ל-טבת שפ"ו ?), הנודע בכינויו בכל תפוצות ישראל "בעל השל"ה הקדוש", היה מילידי פראג, וכיהן כאב"ד וראש ישיבה בקהילות החשובות ביותר בפולין ואשכנז. משנת ש"ס ואילך כיהן ברבנות בערים דובנא, אוסטרהא (משנת שס"ב), פוזנא ופרנקפורט דמיין (משנת שס"ו). לאחר גירוש היהודים מפרנקפורט בסוף שנת שע"ד חזר לעיר מולדתו פראג, בה כיהן ברבנות עד שפ"א. בסוף שנת שפ"א עלה לארץ הקודש, ובב' כסלו שפ"ב הגיע למחוז חפצו אל ירושלים עיר הקודש. על שם מאורע כביר זה בחייו קבע את שם סידורו הקדוש, סידור השל"ה, בשם "שער השמים". בירושלים התקבל לראש העדה ונהיה לאב"ד הראשון בירושלים של הקהלה האשכנזית, ומתוקף משרתו זו נהיה לנשיא כל ארץ הקודש, ועל שם כך כונה אצל רבים מגדולי דורו ובשערי ספריו בשם "מרא דארעא דישראל". אצל רבינו השל"ה הקדוש התאחדו תורה וגדולה על שולחנו, וכל ימיו פיזר כספי צדקה רבים "להחזיק ידי לומדי תורה להגדילה ולהאדירה, ומימיו לא פסקו משולחנו שמונים נפשות אשר האכילם מטעמים, ברבורים אבוסים ופטומים, בחול ובשבתות ובמועדים, בביתו ובשלחנו היו נועדים" (ע"פ עדות בנו רבי שעפטיל).
ספרו הידוע והמפורסם בכל תפוצות ישראל הוא ספרו הקדוש "שני לוחות הברית", שנדפס לראשונה לאחר פטירתו, בשנת ת"ח. ספרו זה הוא כרכא דכולא ביה, ספר יסוד בענייני הלכה רבים, שה"מגן אברהם" והט"ז וכל עמודי ההוראה מצטטים אותו רבות ודנים בדבריו בחרדת הכבוד. כמו"כ הוא ספר יסוד ביסודות הקבלה, במוסר ובחסידות. אין עוד ספרים רבים מהאחרונים שהתקבלו והתקדשו כל כך בחיבת וחרדת הקודש בכל תפוצות ישראל כמו ספר זה, הן אצל אשכנזים וספרדים והן אצל חסידים ומתנגדים כאחד. גדולי החסידות היו דבוקים בלימוד ספר זה, ורבים מספריהם מיוסדים על יסודותיו.
כדי לקלוט איך גדולי ישראל חרדו לקדושתו של בעל השל"ה וספרו, די לנו שנצטט את הסכמת רבינו יואל סירקיש, הב"ח, לסידור "שער השמים" להשל"ה, ואלו דבריו:
"ואשא עיני ואראה איש קדוש ונורא מדבר מתוך האש… הלא הוא הרב הגדול בכל התורה הגאון כמהור"ר ישעיה הלוי זצ"ל, מעודו היה מרביץ תורה בקהילות גדולות, ובסוף ימיו הלך לארץ הקדושה, ונתקבל לאב"ד וראש ישיבה בכל קהילות וגלילות ארץ ישראל, ונאסף אל עמיו והניח אחריו ברכה בחבוריו הקדושים,
וכאשר ראינו וקרינו בהם הרגשנו השפעת הקדושה מרום המעלות בכל אברינו, וזה האות שחיבוריו הם מחוברים לשם שמים… כי אין ספק אצלנו כשיתפשטו בקרב ישראל, כל מי שמתפלל בתוכו שאין תפילתו חוזרת ריקם". ה"נודע ביהודה" כותב עליו (נוב"י, בתרא, יו"ד, סימן קכג):
"הגאון הקדוש הזה לרוב קדושת חסידותו נתקיים בו אוהב מצוות לא ישבע מצוות, ורצה למען צדקו להגדיל תורה ולהרבות במצוות".
החיד"א ב"שם הגדולים" כותב ברמזים נסתרים בשם צדיקים מצוקי ארץ על גדולת נשמת רבינו השל"ה שהיא מנשמת רות (ובועז), ורמז שם בדברים נסתרים שאין הפה יכול לדבר על מקור ושורש נשמתו הנשגבה (בחלק מהמהדורות של "שם הגדולים" נשמטו שורות אלו).
חלק מהחתימה דהויה.
הספר כרוך בכריכת עור, מעוטרת ומוזהבת, עם אבזמים בפאר והדר.
' d='M0 0h21v15H0z'/%3E%3Cpath d='M0 0h21v1H0V0zm0 2h21v1H0V2zm0 2h21v1H0V4zm0 2h21v1H0V6zm0 2h21v1H0V8zm0 2h21v1H0v-1zm0 2h21v1H0v-1zm0 2h21v1H0v-1z' fill='url(%23b)'/%3E%3Cpath fill='url(%23c)' d='M0 0h9v7H0z'/%3E%3Cpath d='M1.5 2a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-5 1a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm1 1a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm1 1a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm1 1a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1z' fill='url(%23a)'/%3E%3C/g%3E%3C/svg%3E){kind=small}
